<h1>סמ"ג עשין סימן רט"ז</h1>
<h2>דף י:</h2>
מצות עשה להביא קרבן עולה ויורד החוטא בשמיעת קול אלה וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו והיולדת והמצורע. ות"ר בפרק ארבע מחוסרי כפרה יש מביא בדלות ובעשירות ויש מביא בדלות ובדלי דלות, היולדת והמצורע מביאין בדלות ובעשירות, ושמיעת הקול וביטוי שפתים וטומאת מקדש וקדשיו מביאין בדלות ובדלי דלות. והא לך הפרשה בפרשת ויקרא (ה' א'—י"ג) ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד ונשא עונו, או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם, או כי יגע בטומאת אדם לכל טומאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם, או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבועה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה, והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה, והביא את אשמו לה' על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו, ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תורים או שני בני יונה לה' אחד לחטאת ואחד לעולה, והביא אותם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל, והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא ואת השני יעשה עולה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו, ואם לא תשיג ידו לשתי תורים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירית האיפה סלת לחטאת לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא, והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלא קומצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי ה' חטאת היא, וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה. והא לך פירושה, ושמעה קול אלה, בדבר שהוא עד בו שהשביעוהו שבועה שאם יודע בעדות שיעיד לו (רש"י ויקרא ה' א'). ות"ר בפ"ד מחוסרי כפרה (ט' א') בכולן נאמר בהן ונעלם וכאן לא נאמר ונעלם לחייב על המזיד כשוגג.
או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב בשפתים ולא בלב, להרע לעצמו, [או] (ו)להטיב לעצמו כמו אוכל ולא אוכל אישן ולא אישן, לכל אשר יבטא לרבות לשעבר, ונעלם ממנו ועבר על שבועתו כל אלה בעולה ויורד המפורש כאן אבל שבועה שיש בה כפירת ממון אינה בקרבן זה אלא באשם, והקריב את אשר לחטאת ראשונה חטאת קודמת לעולה, ומפרש בזבחים (ז' ב') למה הדבר דומה לפרקליט שנכנס לרצות ריצה פרקליט נכנס דורון אחריו, וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא כאן שינה הכתוב שהרי בעשירות ודלות נאמר מחטאתו וכאן בדלי דלות נאמר על חטאתו ומדקדק מכאן בפרק אחרון דכריתות (כ"ז ב') שאם חטא [כשהוא] עשיר והפריש מעות לכשבה או לשעירה והעני יביא ממקצתן שתי תורים, לכך נאמר מחטאתו כלומר ממקצתו, הפריש מעות לשתי תורים והעני יביא ממקצתן עשירית האיפה, הפריש מעות לעשירית האיפה והעשיר יוסיף עליהן ויביא קרבן עשיר לכך נאמר בו על חטאתו, מאחת מאלה מאחת משלש כפרות האמורות בעניין או בעשירות או בדלות או בדלי דלות ומה תלמוד לומר שיכול בחמורים שבהם יהיו בכשבה או שעירה והקלים יהיו בעוף והקלים שבקלים יהיו בעשירית האיפה תלמוד לומר מאחת מאלה להשוות קלים לחמורים לכשבה או שעירה אם השיגה ידם ואת החמורים לקלים לעשירית האיפה בדלי דלות, והיתה לכהן כמנחה ללמד על מנחת חוטא שיהיו שיריה נאכלין, ודרשו רבותינו (מנחות ע"ג ב') ואם חוטא זה כהן הוא תהא לו כשאר מנחת נדבת כהן שהיא בכליל תהיה לא תאכל.
או נפש כי תגע ואחר הטומאה הוא יאכל קדשים או יכנס למקדש שהם דברים שכתוב בהן על זדונן כרת כך דורשו במסכת שבועות פ"ב (ו' ב') (רש"י ויקרא ה' ב'). ונעלם מכלל שהיתה לו ידיעה בתחילה ואחר כך כתב והוא ידע מכלל שהיתה לו ידיעה בסוף והעלמה בינתים, ונעלם ונעלם שני פעמים לרבות את הזכור לטומאה ונעלם ממנו קדש ומקדש (שבועות ד' ב'). כיצד נטמא [וידע שנטמא] וידע שזה קדש וזה מקדש ואחר כך נעלמה ממנו הטומאה ושכח שנטמא ונכנס למקדש או אכל קדש והוא י[ו]דע שזה קדש וזה מקדש, או שגג ושכח שזה מקדש או שזה בשר קדש אבל הוא יודע שהוא טמא ואחר כך נודע לו דברים שנתעלמו ממנו הרי זה מביא קרבן עולה ויורד (ע"פ רמב"ם שגגות פי"א ה"א) הכתוב בפרשה. עוד שם (שבועות י"ד ב') (ו)נעלם ממנו זה וזה. השתחוה למערב אף בלא שהיה או ששהה כדי השתחואה (שם וט"ז ב') או שבא לו בארוכה חייב, ובקצרה פטור אפילו הוא מהלך עקב בצד גודל ובארוכה חייב אפילו בא במרוצה (י"ז א'). אבל בשאר כריתות אינו כן שהרי נאמר בעשותה אחת ממצות ה' אשר לא תעשינה ואשם או הודע אליו חטאתו כיון שידע בסוף אף על פי שלא ידע בתחלה הרי זה מביא קרבן (ע"פ רמב"ם שם).
ובעניין היולדת כתוב בפרשת תזריע (ויקרא י"ב, ו' ח') ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעולה ובן יונה או תור לחטאת, ואם לא (תגיע) [תמצא] ידה די שה ולקחה שתי תורים או שני בני יונה אחד לעולה ואחד לחטאת. ובעניין המצורע בפרשת זאת תהיה תורת המצורע (ויקרא י"ד, י' כ"א) מפרש שכשיטהר מביא שלש בהמות, שני כבשים אחד עולה ואחד אשם וכבשה אחת לחטאת ואם אין ידו משגת מביא שתי תורים או שני בני יונה אחד לחטאת ואחד לעולה וכבש לאשם.
